מכתב טלוויזיה לחיים עם אפזיה
לאחר מפרצת מוחית ושבץ מוחי, הכתבת המועמדת לאמי שיפצה את חייה.
הסיפור של מישל קלמנס
מישל קלמנס הייתה בת 25 בריאה, כתבת חדשות בטלוויזיה שהייתה מועמדת לפרס אמי, שאהבה לרוץ, לטייל ולאפות קאפקייקס. במהלך שהותה בגרין ביי, ויסקונסין, בארצות הברית, עולמה התהפך במאי 2017, כאשר סבלה ממפרצת מוחית קרועה שגרמה לשבץ מוחי, ושינתה הכל בן רגע.
לאחר שעברה שלושה ניתוחי מוח ושבועות ביחידה לטיפול נמרץ, התעוררה מישל עם אפזיה, אפרקסיה של דיבור ושיתוק בצד ימין. כעיתונאית שקריירה שלה התמקדה בתקשורת, אובדן היכולת לדבר בקלות היה אחד החלקים הקשים ביותר בהחלמתה. שיחות יומיומיות הפכו למאתגרות, והיא נאלצה ללמוד מחדש מיומנויות שבעבר קיבלה כמובנות מאליהן.
ההחלמה של מישל היה מסע של התמדה, אמונה ונחישות. דרך שנים של טיפולי תקשורת, שיקום, פעילות גופנית ושעות אינספור של תרגול, היא ממשיכה להתקדם. למרות שאפזיה נותרה חלק מחייה, היא מסרבת לתת לה להגדיר מי היא. במקום זאת, היא חוגגת כל אבן דרך וממשיכה להתקדם צעד אחר צעד.
פרק חדש כסופר
כיום, מישל היא מרצה מוטיבציונית, סופרת“נָחוּשׁ”", מאמנת אישית ומדריכת כושר, מפיקת סרטים דוקומנטריים וניצולת שבץ. היא משתפת את סיפורה כדי לעודד ניצולי שבץ, אנשים החיים עם אפזיה, משפחותיהם ומטפלים. משימתה היא להעלות את המודעות לאפזיה ולהזכיר לאחרים שההחלמה אפשרית, גם כשהיא מרגישה איטית.
מישל רוצה שאנשים יבינו שאפזיה משפיעה על יכולתו של אדם לתקשר - היא לא משפיעה על האינטליגנציה. היא מעודדת אחרים להיות סבלניים, להקשיב בלי למהר, ולתת לאנשים עם אפזיה את הזמן הדרוש להם כדי לבטא את עצמם.
המסר שלה לאחרים החיים עם אפזיה הוא פשוט:
“"אל תוותר ואל תוותר. החלמה היא מסע קשה, אבל המוח שלך עדיין בתהליך ריפוי. המשך לעבוד, המשך להאמין וחגוג כל ניצחון קטן."”
מישל מאמינה שכל מסע החלמה הוא ייחודי. היא מקווה שסיפורה יעורר השראה באחרים למצוא כוח ברגעים קשים, לאמץ תקווה ולזכור שהחיים לאחר שבץ עדיין יכולים להיות משמעותיים, בעלי מטרה ומלאי אפשרויות.